פסק-דין בתיק ת"א 617/05

1.         התובע נפגע בתאונת עבודה מיום 19.11.02 (להלן - התאונה). התאונה ארעה תוך כדי שימוש בסולם שחיל דו צדדי עשוי אלומיניום, שיוצר על ידי הצד השלישי - חגית.

בתביעה, מבקש התובע לחייב את הנתבעת, מעבידתו, לפצותו על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. הנתבעת, מצידה, שלחה הודעה לצד שלישי נגד חגית.

2.         התובע טוען, כי מעבידתו התרשלה בכך שהעמידה לרשותו סולם בלתי תקין שלא היה מתאים לעבודה בגובה של כ - 5 מטר, וכן הנהיגה שיטת עבודה לא בטוחה, העמידה אותו בסיכון בלתי סביר, ולא הדריכה אותו כיאות כיצד לבצע את העבודה. הנתבעת טוענת כי לא התרשלה, ולחילופין כי התובע תרם ברשלנותו לתאונה. לשיטתה, התאונה ארעה מחמת פגם בייצור הסולם ובשיפוצו, כך שיש להטיל את האחריות לתאונה על חגית לבדה. חגית טוענת, לעומת זאת, כי הסולם יצא ממפעלה תקין מכל הבחינות; הוא היה מתאים למטרתו, וככל הנראה נגרמה התאונה לאחר שמאן דהוא מאנשי הנתבעת פירק מן הסולם חלקים המבטיחים את פעולתו הבטוחה והתקינה או בגלל תחזוקה בלתי נאותה של הסולם, במהלך התקופה בה היה בשימוש הנתבעת.

3.         מדובר בסולם שחיל דו צדדי עשוי מאלומיניום. סולמות רבים שכמותו יוצרו ע"י חגית משך תקופה עד לשנת 1997, ולא ארעה תקלה דומה לזו שבתאונה באף סולם אחר. הסולם נרכש בשעתו ע"י הנתבעת אצל הספק "נמרוד" בעפולה, נעשה בו שימוש שוטף עד לשנת 1999, שאז נמסר הסולם ל"נמרוד" שהעבירו לחגית לשם שיפוץ.

            הנתבעת שיפצה את הסולם, כמתואר בתצהירה של הגב' גורודנצ'יק מטעם חגית (נ/3) אליו צורף רישום של המפעל (נספח א') בו נרשם כי ביום 7.9.99 התקבל סולם דו צדדי שחיל גדול מנמרוד. בטור המפרט את מהות התיקון שבוצע, נרשם: "מחברים עליונים, מוט הרחבה אחד, חגורות, דיבל מחזיק שלב, בדיקת תקינות כללית +תיקונים כלליים".

            לאחר השיפוץ, הוחזר הסולם לידי הנתבעת, אוחסן במחסנה, ומן המחסן היה הסולם נלקח מדי פעם ע"י מי מהעובדים שיצא לשטח לביצוע עבודות חשמל באתרים השונים. כך היה גם בעת ארוע התאונה, כאשר התובע, שהיה חשמלאי מנוסה ועבד בשרות הנתבעת מאז 14.6.1994 כראש צוות, ועוזרו מוסטפא, נעזרו בסולם בשני אתרים באותו יום, ואחר כך הגיעו לתחנת דלק בנצרת, שם היה עליהם לבצע עבודת תיקון תאורה בגג התחנה, בגובה של כ - 5 מטר.

            לאחר התאונה הוחזר הסולם למחסנה של הנתבעת, שם הוחזק משך כשנתיים וחצי ובמהלך תקופה זו הוא צולם במחסן ע"י חוקר ביטוח (ר' תמונות נ/10). מאוחר יותר נזרק הסולם, כגרוטאה, ולא היתה אפשרות, על כן, לבדוק אותו באופן מדוקדק, ע"י המומחים מטעם הצדדים, לצורך המשפט.

4.         להלן אפרט את מסקנותי באשר למצב הסולם והסיבות לקריסתו בעת התאונה, אולם כבר עתה יש להדגיש כי עקב פעולת הנתבעת כאמור לעיל, נגרם נזק ראייתי ממשי לתובע, העשוי להצדיק את העברת נטל השכנוע על שכמה של הנתבעת. נטל זה היא לא הרימה.

            ר' בעניין זה: ע"א 9656/03 עזבון מרציאנו ז"ל נ' ד,ר זינגר, תקדין עליון 2005(2) 125; ע"א 9328/02 מאיר נ' ד"ר לאור, פד"י נח(5), 54).

5.         התרשים נ/11 אותו רשם התובע במהלך עדותו בבית המשפט משקף את אופן ארוע התאונה. הסולם צורתו כאות A. כל צלע כוללת שני סולמות כאשר האחד צמוד למשנהו, והסולם כולו ניתן להארכה ע"י משיכת אחד הסולמות מכל צד והגבהתו, תוך תנועה צמודה על גבי הסולם התחתון, למעלה. באופן זה מתקבל בסופו של דבר סולם שגובהו כ - 5 מטר, הניצב כמעין משולש על הקרקע, והעובד יכול לטפס למעלה, ולעבוד בגובה.

            הסולם איננו סולם מאולתר. זהו סולם מקצועי, המיוצר במפעלה של חגית, שם, כך השתכנעתי מן העדויות, ובמיוחד זו של מנכ"ל חגית המהנדס אורי לעדן (ר' נ/4, נ/5, ועדותו בעמ' 56 - 62 לפרוטוקול), תוך הקפדה יתרה על כל הנדרש, הן באשר להתאמתו לייעודו, הן בהתאמה הנדרשת לתקנים השונים הישימים לגביו, וכך גם מבחינת חוזקו, אביזריו, ושיפוץ הסולמות הנעשה במפעל, לעיתים, במהלך השנים, לתיקון בלאי או תקלה, המתגלית בו.

            הסולם כולל אביזרים ומיתקנים, המהווים חלק בלתי נפרד ממנו ומטרתם לאפשר שימוש בטוח עד כמה שאפשר בו, כגון: מניעת החלקה על הקרקע; מניעת פתיחת בסיס הסולם מעבר לנדרש; הבטחת הסולמות העליונים לבל יחליקו מטה, וכן חבקים שמיועדים למנוע היפרדות של זרועות הסולם, שעה שהם נפרסים כלפי מעלה, בעת הארכתו לגובה.

            שוכנעתי, כי הסולם נמסר לנתבעת במצב תקין וללא פגם, כך בעת מכירתו לנתבעת, ע"י נמרוד, כך גם בעת מסירתו לנתבעת, לאחר השיפוץ.

6.         התובע היה חשמלאי מנוסה, עבד תדיר בגובה תוך שימוש בסולם,  והיה מודע לצורך לבדוק את הסולם, ולוודא את תקינותו. כך הוא עשה מדי פעם, ולפי עדותו בבוקר התאונה פעל הסולם כיאות בשני האתרים האחרים. לדבריו, "בדקתי את כל ההגנות של הסולם והוא נמצא לי שמיש ויציב." (עמ' 24). גם עוזרו מוסטפא אישר כי הוא בדק את הסולם עובר לתאונה, ואמר: "בדקנו את הרצועה והרגליים מלמטה איפה שיש גומי ... בדקנו וראינו כי הוא יציב" (עמ' 18- 19). הסולם כלל חבקים, כעין טבעות, המיועדות למנוע, כאמור, את יציאת צלעות הסולם, ממסלולן, בעת הארכתו והשימוש בו בגובה, אולם, אלה לא נראים בתמונות של הסולם במצבו תקופה לאחר התאונה (נ/'10).

            לא השתכנעתי כי התובע ומוסטפא ערכו, או היו צריכים לערוך, מדי בוקר בתחילת העבודה והשימוש בסולם, בדיקה קפדנית - מקצועית של הסולם. היה עליהם לראות, כי על פני הדברים, הסולם תקין, וכך אכן היה עובר לארוע התאונה, בעת שנעשה שימוש בסולם בשני אתרים נוספים. אולם, הסולם, בסופו של דבר, לא עמד בעומס הנדרש בעת ארוע התאונה נשוא התביעה, בה נעשתה פריסה של צלעותיו לכל אורכן; התובע ניצב למעלה; על הסולם הופעל עומס ניכר, ובעקבותיו קרסה אחת הצלעות (ר' שוב נ/11), והתובע נפל למטה.

7.         המהנדס, ד"ר ביקלס, מטעם הנתבעת, לא יכול היה לבדוק את הסולם. הוא הגיש חוות דעת על הסיבות לתאונה (ר' נ/8, וחוות דעת משלימה נ/9). לדעתו "אנו עוסקים בסולם שמבנהו פגום, שכן אין הוא עומד בדרישות התקן הישראלי הרשמי ... הנתבעת שלחה את הסולם הנדון לבדיקה ולשיפוץ עובר לתאונה. באם חברת 'סולמות חגית' לא היו מטעים את הנתבעת, אלא מציינים כי הסולם אינו תיקני, ואסור בשימוש על פי קביעת התקן, הרי שבוודאי שהנתבעת לא היתה עושה שימוש בסולם הנדון."  הוא אישר בעדותו: "חוות דעתי ... היא עוסקת בהעדר או באי העדר תקנים. אני לא מתייחס לסולם גופו כי לא ראיתיו." (עמ' 45). בהמשך, הוא העיד כי אינו יכול לאשר אם הליקוי בסולם היה מבני, או מחמת תחזוקה לקויה או בגלל בלאי, ולבסוף העריך כי ככל הנראה "החבק העליון נכנס פנימה והוא נפרד והתקפל. ... ברור כי מקור התאונה הוא באיזה פגם בסולם." (עמ' 50).

            לעדן, לגביו השתכנעתי כי מומחיותו באשר לסולמות, להבדיל ממומחיות הנוגעת לבטיחות בכלל, שבכך נרחב יותר הידע של ד"ר ביקלס, מעמיקה ויסודית, העריך בחוות דעתו (ר' נ/4) כי התאונה ארעה בגלל "התערבות ושינויים אסורים שבוצעו בסולם הנדון ע"י מאן דהוא טרם התאונה, בניגוד מוחלט להוראות היצרן ולהיגיון הבריא הבסיסי". לדעתו, "לו היה משתמש התובע בסולם מהסוג הנדון כשהוא שלם וכשקיימים בו כל מנגנוני ההגנה המהווים חלק בלתי נפרד ממנו, לא היה שמץ של סיכוי להתרחשות התאונה באופן בו אירעה ...".  בעדותו (עמ' 57) פירט לעדן היטב את מנגנוני הסולם, ואחר כך הסביר כי לדעתו "האביזרים פורקו להערכתי מהסולם, בעת התאונה לא היה מחובר הסרט וגם המחליקים לא היו מחוברים ולכן נוצר מצב מסוכן שגרם לתאונה והתממש" (עמ' 58). הוא התבסס גם על התמונות שצילם החוקר במחסנה של הנתבעת, כשצילם את הסולם עצמו: "אם היה רואה שהמחליק שבור היה מצלם זאת. הוא צילם חוסר מחליקים. במצב שבצילומים ברור לגמרי איך התאונה יכולה לקרות ובסרט (הנספח לנ/4) זה חופף את התיאור של מי שהיה שם." (עמ' 60).

8.         התובע היה עובד מנוסה. לא נראה לי כי הוא היה מעז לעלות על הסולם לגובה רב בלא שבסולם מותקנים האביזרים הדרושים, לרבות החבקים - המחליקים, המאגדים את זרועות הסולם האחד למשנהו ומונעים את "התקפלות" הזרועות בעת העבודה. התמונות נ/10 צולמו זמן רב לאחר התאונה, ומהן לא נובעת בבטחון מספיק המסקנה כי החבקים לא היו מותקנים בסולם בעת ארוע התאונה. סביר יותר בעיני כי מחמת בלאי של הסולם, מאז השיפוץ בשנת 99, ועד לתאונה בשנת 2002, נתבלו חלקי הסולם, לא עמדו בעומס הרב שהוטל על הסולם עקב פריסת הזרועות למלוא אורכן והימצאות התובע למעלה, וזו היתה הסיבה, כך אני מעריך, לארוע התאונה.

9.         המסקנה המתחייבת מן האמור לעיל היא כי הנתבעת, מעבידתו של התובע חבה כלפיו ברשלנות, ואף בהיפר חובה חקוקה. היא סיפקה לתובע סולם שנפגם מחמת בלאי. היא היתה חייבת לספק לו סולם תקין. גם שיטת העבודה בגובה רב, 5 מטר, באמצעות סולם שאינו מגיע לגובה העולה במידה מספקת על הגובה האמור, לא היתה בטוחה דיה, ולעבודה כזו נדרש מתקן הרמה מתאים ובטוח.